ביתן נ' בע"מ

פסק - דין

1.ביום 15.01.10 התובעת רכשה בגד בחנות הנתבעת תמורת 125 ₪. התובעת היא נערה בת 18+ ולא היתה בטוחה שהבגד אכן מתאים לה אך השתכנעה לרכוש אותו עקב דברי עדוד של המוכרים. כעבר כ-20 דקות חזרה לחנות אם אמה אשר נכנסה לחנות במקומה וביקשה החזר כספי או זיכוי.

אין מחלוקת על כך שהבגד נרכש במבצע של 50% הנחה, ומדיניות הנתבעת היא שאין אפשרות לזיכוי או החזר אלא החלפת הבגד לבגד אחר במבצע.

אולם עקב התערבות של האם וגם האב בטלפון הוסכם שהאם תגיע לחנות ב-22.01.10 לקבל החזר כספי אך כאשר התייצבה וביקשה את הכסף היתה התנגדות. בסופו של דבר באותו יום הכסף הוחזר.

כעבור כחודש ביקשה האם לצלם את החנות על מנת לוודא קיומן של הודעות מפורטות בקשר למדיניות החזרת מוצרים בחנות. פנייתה סורבה.

על-פי הארועים האמורים התובעת עותרת לפיצוי לדוגמא של 10,000 ₪ על פי סעיף 31 א (א) 2 לחוק הגנת הצרכן (להלן: "החוק").

לדברי התובעת והוריה לא היו שלטים או הודעות בחנות בנוגע למדיניות החזרת מוצרים. התובעת והוריה מתלוננים על יחס משפיל והתנהגות לא הולמת מטעם מנהלי החנות.

2.אין כל ממש בתביעה זו ודינה להידחות.

להלן הנימוקים לכך:

1.אין מחלוקת שהבגד נרכש במבצע 50%.

2.בנסיבות אלה, בקשת התובעת דרך הוריה לקבל החזר כספי או זיכוי היתה

בקשה חריגה.

3.הנתבעת, לאחר שיקול ופניה לאישור ההנהלה, הסכימה לבקשה החריגה

והכסף הוחזר תוך ימים מספר.

4.שוכנעתי שבעת הרכישה היו שלטים והודעות בקשר למדיניות החזרת מוצרים בחנות.

5.סירובה של הנתבעת לאפשר צילום בחנות על ידי האם היה סביר (מדובר

בחנות אופנה).

6.אין כל בסיס לפצות את התובעת בסכום כלשהו.

אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.